פינה מקופלת: סמל מרדכי פיטוסי שאואט נפל ד' בטבת תשל"ב (21.12.1971) בן כמוס ושמחה. נולד ביום י' בניסן תשי"א (16.4.1951) בטבריה. למד בבית-הספר היסודי "בירב" ובבית-הספר התיכון העיוני - שניהם בצפת. בבית-הספר התיכון הצטיין בלימודים ובהתנהגות למופת. הוא היה ירא-שמים ובעל-קורא ונהג תמיד להוציא את הרבים ידי חובתם בקריאת התורה, הן בנגינה הספרדית והן באשכנזית. היה לו קול ערב והוא היטיב לדעת מנגינות רבות (אירופיות, מזרחיות ומוגרביות). חבריו הקליטו אותו בזמרתו לצורך לימוד קריאת-התורה. הוא היה מקיים מצות "ואהבת לרעך כמוך" בשלמותה וכן כיבד את הבריות והם אהבו אותו וכיבדו אותו. הוא היה מקרב את הרחוקים מתורת משה ועזר לחבריו בלב שלם ובנפש חפצה בכל הלימודים, לרבות מתימטיקה, ביולוגיה, אנגלית וכו'. הוא נמנה עם תורמי-הדם ל"מגן דוד אדום" בצפת, כי ראה מצוה גדולה בתרומת-דם לנצרכים ולנזקקים לעזרה. בשנת תשכ"ד קיבל תעודה על השתתפותו בחידון התנ"ך לנוער. הוא היה נער בעל מידות תרומיות, שכל אישיותו חיובית. מנהל בית-הספר העיד עליו במכתבו ללשכת הגיוס כי הצטיין במסירות רבה ללימודיו. "קשה להפריז בציון יחסו האחראי במילוי תפקידים", כתב המנהל, "ויחסיו הנאים עם חבריו". מרדכי התכונן ללמוד רפואה לאחר שחרורו מצה"ל. הוא גויס לצה"ל בראשית פברואר 1970. אור ליום ד' בטבת תשל"ב (21.12.1971), נפל סמל מרדכי בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. סגן שר החינוך והתרבות, ד"ר אבנר ח' שאקי, כתב לאביו מכתב תנחומים ובו ציין כי הכיר את בנו וראה בו כוח עולה ואף ניסה לעזור במידת-יכולתו בלימודיו האוניברסיטאיים. מנהל בית-הספר התיכון כתב רשימה עליו לאחר נפלו ובה אמר: "כפיו היו נקיות ולבו טהור. לנו החילוניים היה דוגמא מאלפת למאמין שמקרין סביבותיו את כל הטוב והיפה שבאדם. הוא היה סובלני ומאריך ברוחו, פתוח-אוזן ופתוח-לב להקשיב לכל, הרהר בכל והתמודד עם הכל מתוך רוחב-לב ורוחב-אופק. גם חבריו עמדו על כשרונותיו ואישיותו הרבגונית. תחילה הסתייגו ממנו, אולם עד מהרה גילו בו מעיין אדיר שופע רגש אנושי, מלא חביבות, שמחת חיים והומור בריא ומרענן. היתה בו רעננות של ילד ואחריות של מבוגר. היה גמיש במחשבתו ובתפיסתו, מקורי בגישתו, פורה ומפרה ברעיונותיו. לא היה דבר שנטל על עצמו ושלא עמד בו. רחש כבוד לכל נברא בצלם. הקפיד שלא לפגוע באיש, והתאמץ לעזור לכל. ניחן בכושר הבעה מעולה בכתב ובעל-פה. כל תלמידי-הכיתה הקשיבו לו בעניין רב בשעה שסיפר משהו או בשעה שקרא דברים שכתב". מפקד יחידתו כתב למשפחתו " - - - מרדכי, ששירת בתפקיד סמל-דת ביחידת-שדה, מילא את תפקידו למופת, לשביעת רצון כולנו, המפקדים והחיילים. בתפקידו זה לא חסך מזמנו וממרצו ודאג לכל צורכיהם של החיילים הדתיים, הן בבסיס והן בשדה. היה מסור לעבודתו זו, אחראי ומוכן לסייע לכל חייל בכל עת". בביטאון של בית-הספר היסודי "בירב" הועלה זכרו.ו 2002 מרדכי פיטוסי שאווט ז"ל מעל 30 שנה חלפו ונראה לי כי זה היה אך אתמול שנפרדנו ממרדכי. זכות גדולה נפלה בחלקי להכיר את מרדכי בלימודי בתיכון העיוני בצפת. אני למדתי במגמה הריאלית עם קבוצה קטנה אך איכותית ומרדכי היה בין המוכשרים בינינו. מרדכי היה ללא ספק בחור יוצא דופן מכל הבחינות. כבחור דתי יחיד בכיתה שהעדיף ללמוד עם "חילונים" כמונו זו רק אחת מתכונותיו המיוחדות והמופלאות. הוא לא הבחין בין דתיים וחילוניים. כולנו יהודים וישראלים וכמובן לכולם אותן חובות וזכויות וכמובן החובה לשרת בצה"ל. מרדכי היה חביב על כולם עוד תכונה בולטת שלו, תמיד מחייך ובעל חוש הומור נדיר. אני לא מצליח לזכור את מרדכי במצב רוח או כועס על מישהו או משהו למרות כל הקשיים והבעיות שהיו בתקופה ההיא, אם זה קשיים אישיים במשפחה מרובת ילדים שזה גם היה יחודי בחברה שלנו, ואם לחץ וקשיים בלימודים שהיו. יש לזכור שהלימודים היו קשים וללא הנחות כפי שיש היום. וכמובן משטר הלימודים היה קשה ולמרות כל זה מרדכי תמיד לקח הכל בקלות עם נימה של שובבות וגרר גם אותנו. מבחינה אישית נקשרתי מאוד למרדכי והכרתי אף את משפחתו הנהדרת והידועה בצפת ובאזור. נקשרתי למרדכי בעיקר בגלל התכונות שהזכרתי וכמובן בגלל חוכמתו הרבה ושנינותו והבנתי שאוכל להעזר בו רבות בלימודים ובכלל. ומרדכי מעולם לא סירב לעזור. בילינו שעות רבות בביתי אם זה בלימודים או שיחות חולין על כל נושא. אני מרגיש כי אני חב לו הרבה על הצלחתי בלימודים ובהמשך לימודי הגבוהים ועבודתי בשרות המדינה- ברפא"ל עד היום. תמיד ידעתי כי מרדכי נועד לגדולות והייתי משוכנע כי יתרום רבות למדינה בכל תחום שיפנה. אך לצערי ואני בטוח שלצער כולנו נקטעה תקוה זו ומרדכי נפרד מעימנו בשרותו את המדינה בצה"ל. תמיד אזכור את מרדכי שיהיה דוגמה ומופת לי ולכולם יהי זכרו ברוך דורפסמן יוסי בית הספר המקיף השש שנתי צפת